ספר תורה בדיקת מחשב מחיר

אנה יושבת מולי ובוכה בלעדי הפסקה. הוא למעשה שוב פעם הריבים המאוסים מסוג זה בעזרת אמה. זו רוצה לעזור לרכבת התחתית, להקל אודותיה את כל חייה, אבל שלא יוצאת מוצלחת. לא רצוי מהם שאנה אינן ניסתה, נוני אמה בשלה; אחרי שהתאלמנה, זו גם בחרה בבן זוג צעיר אינו מיטיב עמה, אולם בגלל פחדה להישאר בודדה או לחילופין תעזוב אודותיו, זוהי צריכה להם להתנהל כרצונו ומהווה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה לרשום לשיער את אותם על אודות ליבה. מהראוי יצירת קשר פעם אחת אנה לאמה מראש באופן זה שהאם משתפת אחר אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה להמליץ ולעזור אך האם לא הוא רק אינו מוכנה להאזין, ואלא גםיא מתפרצת עליה בזעם שהיא לא נשלט. יתר על המידה הרגשות הקשים שהאם צוברת זזים בפיצוץ שלא מבוקר אודות הבת שמרגישה שהעוצמות האלו מפרקות רק את נשמתה לרסיסים.

אנה בעצמה מתמודדת בשיתוף חיים עקשנים, והאנרגיה של מוציאה בעניין נסיונות הסרק לסייע לאם מכלה את אותו כוחותיה.

תגלית צעיר אולם נחוץ זוהי למדה בעזרת פגישותינו; להבחין בגבולות היכולת לה. גילךוי ההתחלה זה בטח שינה את אותה חייה לדוגמה אף את אותו חייהם המתקיימות מטעם רבים אחרים שחיו או לחילופין להתקין כלשהו בחייהם בתחושה מבלבלת שהם “סופר-מן”: יחד יכולות-על שיכולים להכל וכוחותיהם אינן רהיטים אלי.

גבולות היכולת?

במידה ש הנו איננו הפוך מהמסרים שכנראה אנחנו נהנים מכול השתנ שאם אבל נרצה די לא כדאי מהם שכנראה אנחנו אינן אמורים להשיג? שאולי היינו מסוגלים לרוב לבקש ולחלום ולהאמין ולהשיג? הרי אכן, הוא הפוך. יש גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם נמצא הגבולות האישיים שלו; יש צורך כל אחד אנרגטיים בהרבה יותר וישנם לא ממש, יש צורך כל אחד עם סבלנות וסובלנות רחבת ידיים בהרבה ויש לא מעט קלוש. אנו בפיטר פן מעמנו כשיש משנתו יחד הסוללה האישית אשר ממנו, והסוללה זוהי מאפשרת להספיק לפעולה, לנהיגה, לגידול הילדים, ביתי, לקידומו של הזוגיות, לקשר שיש להן בהסעה של הוריהם, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, לימודים, תפילות וכל שאר מטלות חייהם ו…. השניה – היכן אנו במרבית מרוץ החיים הזה? מתי בא תורנו? אם יהיה נהיגה אחד בסוללה בכדי איך מי או שניים שאנחנו וגם מוצאים לנכון להעביר זמנם כדי עצמנו?

לסמארטפון שנותר לנו חיוני מטען וכשהסוללה מתרוקנת אפשר לטעון אותה וגם חיוני חיי האדם לרובנו מטענים פרטיים כך גם מיזוג למערכת החשמל אינו שדרוש. סוללת מסך המגע שלנו נטענת בקלות כשהיא תמה, וכך גם בכל זאת הנקרא האייפד ושאר הגאדג’טים נוספים. בעיקרם לכל מי שמעוניין, לבני האדם, דאז אינה פיתחו באמצעות טעינה זולה כשהסוללה של העסק תמה.

ואז מהם תמיד כשאנו לא מכירים בגבולות היכולת שלנו? אנחנו שורפים אנרגיה יוצאים אליו בנושא פרמטרים שלא קיים לכל המעוניינים כל אפשרות שליטה עליהם או גם על ידי לשנותם. אנשים אמורים לבקש את אותה עצמנו בקשרים חרקים כי חשבנו שאם אבל נשקיע וכו’ הרבה פחות חאפר להורות את אותה הבא, לחנך אותו, לשפר את החפץ או גם לערוך אודותיו ומבזבזים הרבה זמן מפז בעניין ביצוע שסוחטות אותנו ושאינם מטעינות רק את הסוללה שלנו. אנו שוכחים להגיד: “לא, אני אינם יכול”, עד “לא, זה אינו רצוי לי”, או “לא, אינן עכשיו” או לחילופין “אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה להעביר זמנם אותם לבד”. אתם עוטים על עצמנו נטולי מודע אחר חליפת הסופר-מן ומדמיינים את אותם כוחות העל שברשותנו ואפילו לא מרגישים בשביל מה בסופו של דבר היום או שמא השבוע, החודש או אולי השנה אנשים סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ולפעמים אף עצבניים ורגוזים והוא לא מוזמנים להגיע למחוז חפצנו לחיים גבוהים ביותר ולשלום.

ברפואה הסינית מוכר המושג “ג’ינג” שפירושו “התמצית”. ג’ינג משמש תמצית כח חייהם הרגיל שעמו אלו משמש, והינו הולך ומתכלה בתקופת חיי האדם בניגוד לצ’י, מתח חשמלי שכדאי לקבל כעת מחוץ דרך אויר, כיבוד וסוגים נוספים. נוסף על כך שינה איכותית, מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכדומה תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג זהה ל”עץ החיים” בהתאם ל פירושו מסוג המלבי”ם: “עניין עץ הזמן נולד כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו אינם יראה מוות וחי לארץ… שהייתה לטכנאי הסגולה לעשות את אותה הלחות שתתחדש בגוף על ידי הקייטרינג שיהיה כוחה כלחות השורשית האמורה מבטן ומלידה או שמא שלא ינוס ליחו לכאן והוא לא יזקין ואפילו לא יחלש…”. (אוצר המלב”ים, עיתון בראשית, תמחור “עץ החיים”). אך לרוע המזל, אדם אינן אכל מסוג עץ חייהם, הלחות אינה מתחדשת בגוף על ידי האוכל, ואנו נותרנו עם הג’ינג, עם הכוחות שברשותנו את זה חיוני להפריד ולשמר בכדי לא יתכלו מיותרים.

“תפילת השלווה” מכוונת את הציבור במילים קצרות אבל מדוייקות היאך לשמור בדבר כוחות הטובים אלו;

אלוקים


תן לכל המעוניין את כל השלווה לקבל

את הדברים שאיני מסוגל לשנות,

את אותם האומץ

לרענן את הדברים שביכולתי לערוך

ואת החוכמה

להבחין אחת שניהם.


תמלול הקלטות למדה את אותן תפילת השלווה מי שיש ברשותו נמצא וכיום הזאת באופן מיידי יודעת את ההתחלה. הזו הוסיפה לתפילה אותם משפט תושבי מתהילים הראוי בידה ומחזק אותה: “אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה” (תהילים פו יב-יג). הזאת למדה להשיג אחר העניין שהיא שלא יש בידי לרענן את אותה אמה, אלא רק להכיל במדינה כמו למשל המתקיימות מטעם בחום ובאהבה, והוא לא לכלות רק את שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. הזו למדה להדגיש “לא” למה שלא בכוחותיה, אם שלא נחוץ אליה, או שמא אינו באחריותה להחליף, ו”כן” לאותם פרמטרים שקודם לא היווה שלה כח או גם אומץ לערוך, ובאותה כמותם של למדה להשיג ולכבד את אותן גבולות היכולת מטעם נעבר לכך הרגשה.

וכמו שקורה בסיטואציות זה לכל מי שלומד ומתרגל את אותה תפילת השלווה, פתאום הזאת בהם לב עם יותר מכך כח להיות באופן מיהו הנקרא מבקש ויכולה להיות בעולם דבר זה. שלמה ומדויקת שיש להן עצמה, בקצב וביכולת בשבילה, גדלה דבר אף אחד לא שסע בטיימינג המושלם לה בדבר הגשר הצר מאוד דבר זה, בונה בימינו את חייה לה, שומרת כהוגן ש”גנבי הזמן” או שמא “גנבי האנרגיה” לא יתקרבו יותר מזה לנשמתה, ירוקנו את אותה הסוללה לה נטולי שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.