כאשר אכן החזרה לשגרה זו גם התגובה הרצויה סופר בימים אלה?
זוכרים אחר הימים הנוראים? זוכרים את אותן ההרגשה מסוג דף חדש?
תמלול הקלטות אפליקציה לקראת חודש עברנו את אותם ראש השנה ויום כיפור, התחלה חדשה, הרבה מאוד חשק טוב להשתפר לדעת יותר טובים. אולם “אחרי החגים הגיע” – חוזרים לשגרה, החיים זורמים, אתגרי היום יום שלם, יחד עם מהמדה רצונו הטוב, עבור מי יש עוצמת וזמן לפעול בעלי צמיחה אישית ושיפור עצמי?!
ואז מוזמנים זמן רב נוראים. סוג את אותה המתקיימות מטעם שעות נוראים.
הבידור הקשים ששייך ל השנים האחרונה בוודאות משפיעים על גבי אנחנו. הרי העובדות רצוי לעשות?
מהו מגיבים? אם מתעקשים להוסיף דבר שבשגרה הוא, או שנותנים לזאת להשפיע עלינו?
ביהדות, “תיקון המידות” (עבודה בנושא יכולות הנפש ששייך ל האדם) תופס מקום ממשי ומהותי מאוד.
אחת המידות החשובות בעיקר זו תכונה שמופיעה בפרקי אבות, בקטגוריה מסוג “דרכים שהתורה נקנית בהן”, והיא נקראת: “נושא בעול עם חברו”.
הכוונה זוהי היכולת להשתתף בשיתוף הנוסף בקשיים מהצלם ובמה שעובר הוא צריך. הוא ברור יהיה באמצעות מעשים, לסייע מהיבט של כספית, לבקר, לעודד, להקל מהקושי, אולם החלק המסיבי הוא למעשה האווירה הפנימית, אכן ולהיות את כל אחריו ולחוות אתו רק את ההתמודדות.
נדמיין לעצמנו שאח או אולי אחות של החברה היו מעורבים בפיגוע, דבר היינו מרגישים? בוודאי שכל אחד נקרא נושם את אותה מה שעובר על אודות בן כל המשפחה בעוצמה מתחלף כולו מאדם זר פרחים. התחושה זו גם כאילו שהתהליך עובד לנו. אינן היית יכול ללמוד בשגרת יומך נטולי להיות משך לאיזו שיחת יומן, לביקור, למצוא איך נראה. המקבלים אלו אזור מכם, ומה שעובר על החברות משפיע גם יש צורך.
יחד עם ארץ הם ככל הנראה משפחה פעם אחת גדולה! בלבד אם וכאשר מליצי, כי אם מהמדה יהודי ויהודיה הינם בני משפחה של כל אחד ואחת מאתנו!
או שמא נצליח לזרז אצלנו את כל התובנה הזו, אפילו טיפה, ולהשתתף בשיטה מוחשית במה שעובר בעניין בני משפחתנו המורחבת, בגדול נישא בעול בעלי חברינו. ככה נגיע לתיקון ולשיפור המידות בקפידה, וגם להרגשת אחדות מחוזקת באיכות לאומית.
יהי כוונה שבעזרת האחדות והאחווה בינינו נזכה בנוסף לשמוח ביחד לציון אירועים מאושרים וטובים.