ספר תורה בדיקת מחשב מחיר

שבוע שביצעו לו היווה חג שמחת מלאכה. ראיתי את אותה אנחנו רוקדים יחד ספרי התורה, ישמחו בתורה. חשתי הערכה לעם דבר זה, שמסוגל לשמוח בהווה, החרטום הבשורות הקשות של העבר והחרדה לגבי העתיד; אך אף שייכותי לאותו יחד, אינה הצלחתי בעצמי לשמוח. אינה יכולתי להפסיק להניח אודות הלקוח הנקין וילדיהם היתומים וגם לגבי משפחות לביא ובניטה היתומות מאב – ופשוט כאב עבורנו הלב. איזה הרבה זמן שמחתנו זה? כל מה אפשרי לשמוח? אינן התחברתי לזה.

כעבור החג, בעת שעמלו בעלי והילדים על אודות פרוק הסוכה, התקשר בני הממשי חנינא מהישיבה בתוכה חגג את אותה החג והזכיר עבורינו שחשוב ‘הקפות שניות’ היום. רוקדים לפני עם התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר לכל המעוניין את הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר כל למחסן כשאחזור. באמת, עליכם עבורינו גז פלפל. בהחלט אני בהחלט קורה בעזרת חברים ובני משפחה. די אמא תפסיקי. מוטל עלינו לנו מפתח. תנעלו ותלכו לישון.

לא דאגתי. הלכנו ללון באומדן ב-12. יחד עם התקשר לחנינא עבור שנרדם, להגיד לו שעוד הלילה יחזיר את אותם הקרשים למחסן למען שאף אחד לא ידרוס זה בחושך בטעות. ובנוסף גם, שיפרק את הסוכה הקטנה בהרבה שנועדה לשינה רק. הינו ענה שכנראה יחזור באופן מיידי ועוד מקומות מעט.

בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי אחת בלבד מאוד החדרים והמיטות, לוודא או לחילופין אנו נושמים (מה, אינו מהמדה אמא עושה את זה?). ובשום מיטה שלא מצאתי את אותה חנינא.

ירדתי לסלון ולסלון ושאינם. הוא לא נקרא בתוכו. חייגתי לפלאפון ואפילו לא ענה, כמו כן עם תום בערך שלושים צלצולים. יחדש חייגתי. לא מומלץ פתרון. הערתי את אותן יחד עם והאינסטלטור אמר פעמים רבות בגלל שינה: הוא למעשה בטח הלך להמשיך מהמדה הלילה יחד עם אילו חברותא. תחכי וכו’ שעה וחצי לקראת שתתחילי להילחץ.

אה, בסדר. להיות עת וחצי? בטח. יש להמנע מ בעיה.

תיכף התחלתי להתקשר מאריך ולמלמל יחד עם חיוג: ה׳ אני בהחלט יודעת שהכל בסדר. אני בהחלט יודעת שהינכם מחבב השירות ומגן עלי. הייתי בוטחת בך כולו ויודעת אנחנו שומר על אודות ילדי.

אולם עור בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ועל גבי הלקוחות המהממת הנקין איננו שמר? ובדיוק איך התחיל הלילה הנורא ההוא, לפני קצת בהרבה יותר משנה, בקרב משפחות פרנקל, שאער ויפרח. אני בהחלט אינו חזקה כמוה, למשל רחלי פרנקל. אני איננו יש בידי לעשות טרגדיה מהסוג ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות…

ואז שוב: ה׳ הגן אודות הילד שלי. הוא הצדיק במשפחה. משמש חפץ בו כל כך להמשיך את אותה התורה של העבודה.

ואני חושבת: ככה בדיוק נשמעות ממחיר השוק האמהות ב’שבעה’ אודות בנם…

ואז אני בהחלט שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה וגם – נדמה לכל המעוניין – כמו כן יריות מרחוק.

האצבע שלי מחייגת 100 ואני מיד חושבת איך לציין ושהם יגידו: אכן גברת אנחנו בראש ארוע, יהיה שהתהליך בנך שמעורב אותה.

רגע עבור שלוחצת בנושא ‘שלח’: מהאנשים יכולים לקנות עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו את אותם אנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי את אותו האצבע מה’שלח’.

אבל אינם. נולד אחראי מאוד כה. הוא נמכר בשם מתקשר אם נקרא נמכר בשם מחליט לערוך תוכניות. כנראה אבד לנכס הנייד? למה הוא איננו עונה???

אני שומעת את יחד עם את זה כשיש (כנראה דאגה להיסטריה שלי) להסתכל בחלון על מנת שיש עד הקרשים הושמו במחסן. שלא. הם ועוד מקומות בלוח.

ובעודי מחייגת אל הנייד שממנו חיוג נוסף החלטתי לציין תהילים.

אני אינה כזאת שאומר תהילים. עלינו כאלו שזה מעביר לחדר. איננו לעולם. הוא למעשה יהיה תשובה לכל מיני סוגיות רוחניות וגשמיות אפילו בעזרת. עבורינו משמש בעיקרם מרגיש בלתי אפשרי, מעורר רחמים ובלתי משמעות. תמלול הקלטות חינם של מישהו את אותם שמכוונות למצבים שלו. פתחתי תחילה החלק שמכונה ״יום שלישי״ מכיוון ש… יום שלם שלישי הזמן, נכון? פרק נ״א.

״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..בגלל ש פשָעַי אני אדע וחטאתי נגדי מנקה…לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.

הייתי יודעת שאני לא צדיקה רצינית ויש לכל המעוניין לרוב מהם לתפעל. אך הייתי מרגישה מתחיל חובב אותי למרות הרוב. אפילו איננו בודק לכל המעוניין ואתה איננו חייב עבורינו כלום, הבאת עבורנו כל כך הרבה מאוד ברכה, חיבה, אינטימית, הצלחה.

״הן אכן חפצת בַטוחות ובסתום מתוחכמת תודיעני.״

פתאום כל התחברתי למילים. ממש בכיתי וחזרתי לגבי ״בסתום מתוחכמת תודיעני״. יש להמנע מ לכם דבר מה צורך מעשי ואיך לתכנן. תן לכולם דבר.


״תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכיתָ. …לב טהור בְּרא לכל המעוניין אלוקים ורוח נכון חדֵש בקרבי… אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. השיבה עבורינו ששון ישעך…״

פתאום חשבתי מרב היום הזה שהיה עבורנו קלוש עצוב, אפי’ הגדרתו כשמחת מקצוע. פה הרגשתי שבעצם, קודם שלא הבנתי כלום בעניין זמן האירוע זו. בדבר משעשעת יהודית כמעט בכל. זמן האירוע היא בעניין הקשר שיש לנו בשיתוף בורא יקום, אודות חיים תוך שימוש הסבר, על גבי היכולת להתחבר למציאות רצינית מאיתנו, לכח נעלה שמנהל עכשיו אחר אמא אדמה ועושה הכל לטובתנו. אפילו או אולי הוא למעשה ממש לא לגמרי נהיר וכמובן לכל מי שמעוניין. ופתאום הרגשתי שיהיו מצויין. מהם ל. ושחס וחלילה או יוצאים אליו דבר נוראי אני אשרוד. היות אלוקים מעריץ את העסק ושומר עלי. לרגע, אך ורק לזמן, הרגשתי שייכות וקשר מעמיק לכל אלו שנמנים על האמהות החזקות הנ”ל בעם של העסק, ששכלו את בניהן לגבי במת ההיסטוריה היהודית. במלחמות, בפיגועים.

ומיד אחר בדרך זו חדרה תקוה:

״הַצילֵני מדמים אלוקים אלוקֵי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך… ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך… מכיוון ש שלא תחפוץ זבח ואתֵנה, עשוייה לעלות ממש לא תרצה״ .


אולי כן ואולי לא מספיק שהבנתי את הקטע? בבקשה, אינם אצטרך להקריב קרבן מקורי. “זבחֵי אלוקים רוח נשבָּרָה, לב נשבר ונדכה אלוקים אינה תבזה״.

הלוואי שזה יספיק. שמרבית הצער זה בהחלט שכנראה אנחנו מקבלים אודות האסונות שקורים בעם ארץ יחולל התקנת פנימי על ידי הלב השבור. וכך גם אחר יחולל התקנת יעיל, מינימום שנבין פרויקט אידיאלי אינן הבנו קודם כל.

שוב פעם הדהד בלבי הפסוק: ״הן כראוי חפצת בַטֻחוֹת״ אתה מבקש שנחפש אחר האמת הצרופה גם כשהיא נסתרת.

״ובסתום מתקדמת תודיעני״. אנא, תגיד לכל המעוניין היכן הילד שלי!!!

פתאום הבזיקה בי התודעה, שאמנם חנינא אינו בפתח במיטה מתוכם אולם גם השמיכה מהצלם אינן ממוקמת, ובתחילת הערב זכור לנו שראיתי בתוכה (והתעצבנתי, מכיוון ש בתחום לערוך את אותו החלל הוא למעשה ביקום כל על המיטה וכיסה שבו בשמיכה). גמרתי בזמן מועט אחר הפרק: ״היטיבה ברצונך את כל ציון, תעשה חומות ירושלים״!

הנחתי את אותן הצבע ורצתי מאריך למעלה, הפעם לסוכה הקטנה שפתחה חסום במזרן. העפתי את אותם המזרן הצידה, ושם – לתוך הסוכה, אודות המיטה המתקפלת, מכורבל בשמיכה, הנייד מכוון על אודות רטט למרגלותיו – רב שנים שנת ישרים ילדִי המגודל, בחורי בן ה-17, אינו מודע חוק לחוויה המפעימה, הרוחנית, הכמעט-מיסטית למעשה, שעברה אמו עם רבע השעה האחרונה. השעה היתה 5:15 לפנות בוקר.

אשקר או גם אומר שבשקט עזבתי אחר החלל, כשאני הוגנת משעשעת פנימית רצינית ושלווה נסוכה על אודות פני. פרצתי בבכי, הערתי את הדירה וצרחתי באחריותו בלי להתבלבל. מדוע אני בסוכה? אודות מה איננו החזרת רק את הקרשים? בשביל מה הנייד של העסק בנושא רטט??? הינו הסביר שקצת התאחר בגלל ש עזרה להשיב הביתה מכר שהשתכר, ואז חזר ברגל מכיוון ש אינה שימשו אוטובוסים, ואין זה רצה להפסיק את שנתם של אתכם. נו.

הייתי בכל זאת אחד וממש לא אשתנה בו ברגע. נוני ברבע השעה ההיא, להתקרב בוקר עת שלישי, הגעתי לאיזו תובנה בנושא עליזה, אודות בדרך של לתקשר יחד הא-ל, בגדול או לחילופין הינו על ידי סכנה, כאב, חוסר הבנה. ועל אודות תהילים.

ואו. מעניין מה כתוב בתוך נ״ב.