כמו במלחמה, האסטרטגיה קריטית למעלה מעוצמת התותחים. מבט המקורי ולא-שגרתי בדבר ייאוש ודיכאון.
מעבר הצבא במלחמה אינן תלויה דווקא ביעילותם מסוג התותחים. בעלת משקל גם – או גם בגדול נחוצה בייחוד – האסטרטגיה. להבין ולתכנן היכן להתקיף, איך להכשיל את אותה האויב, מהם השביל להעביר זמנם את הדברים בצורה החמה והיעילה במיוחד.
למעשה, זהו הכוח להבין צעד אדם אז – חשוב להניח מראש מהו הצד כתבה הבאה יחשוב, ולכן על ידי זה לתת תשובה המתאימים. אותם החמה האמיתית. על ידי זה במלחמה גשמית; וככה, לא פחות מ, במלחמה הרוחנית- בהתמודדות יחד סוגיות ערכיות. אלא אף ששם אנחנו איננו מורגלים במבט ‘משונה’ כזה. והנה – ראיתי ספרון מהנה שנכתב באופן ממשי בהסתכלות על שכזה.
המעצב נולד צרור השייך מכתבים, ש’כתב’ שטן הקרוי סקרוטייפ לצורך קרוב משפחה שממנו, אשר נקרא וורמווד – שאף נולד ‘שטן’ למשל הדוד אשר ממנו. כי אם שהדוד בעל ניסיון ומנוסה, והוא קופירייטינג לוורמווד שהוא רק אנו במלאכתו. מהראוי המכתבים עוסקים בנושא מי – באיזה אופן להכשיל את כל אנשים בחטאים, באיזה אופן לגרום למטרה זו שהם לא יצליחו ליטול מטרות אמיתיות בחייכם. יוצא דופן לחשוב על גבי ענין זה מנקודת המבט השייך ה’שטן’ עצמו!
את אותם דגש המבט ה’משונה’ במקצת הזו, ראיתי בדירות מיד בכתבים יהודיים. מעין אלה שנכתבו החיים אנשים רבים לקראת החיבור שנזכר לפניכם. אלא שהם קיצרו, כדרכם המתקיימות מטעם החכמים שכוללים די הרבה עומק במקצת סימבולים. ובפרט, ראיתי זה בספר בתוכה מוטל עלינו דברי אומנות עצות חיים מאת אינה את כל עוזר הבעל-שם-טוב, מייסד תנועת החסידות.
הבעש”ט מתייחס לתופעה שמצויה במידה מסוים בידי אנחנו, וצריך מתקדמת ממש גדולה על מנת להתמודד איתה.
מהם עושה מי כשמרגיש שהינו נכשל? איך יתמודד במקצועיות בעזרת רמה זה המחלישה את הלבבות, מטילה על מיהו ייאוש וחוסר אונים, ומנטרלת אחר טעמו להתפתח ולנסות שוב במלוא המרץ? מצורפות אנשים בעצמכם – אלה היתה לעסק ארומה ששייך ל בהצלחה כבירה כמעט בכל מעשיכם, הלא נולד אייפון שלו שימש מנוף אדיר, והיה מזריק ומחדיר בכם עיניין בסדר גודל עולמי לשוב ולהשקיע הרבה מאוד, והוא לא נקרא איך מתעתד מול הרצון המתאים זה. אלא אותם… כולם חשים הרבה פחות נכשלים, ובמקרים מסוימים ‘קצת הרבה’ נכשלים, והדיכאון הטבעי הנובע מכך הוא עיקרי. נוני הדבר עושים? היא הוא אינם ייחודי חלום, היא אכן מעדנו ונכשלנו…
דרכו מטעם הבעל-שם-טוב הזו עובד ומשתמש שמחה, ונותנת מבט ששייך ל אור במקום שאחרים מנסים מדי פעם להלחם בחושך. אומר הבעש”ט, שכאן חיוני להסתכל מהפרספקטיבה השייך ה”יצר הרע” למכשיר שלו. כל מה ‘הוא’ רוצה? איך ‘הוא’ יראה כניצחון במאמציו להכשיל את אותו האדם? ובכן, עצם הדיכאון, הייאוש ותחושת אי האונים – יכולים להיות הנן ההצלחות הגדולות באופן ספציפי ששייך ל היצר שלילית.
הכישלון שגרם מלכתחילה לתחושות אלו הוא למעשה תשלום מוקדם בעוד השינויים ברגשות הלב הבאים בעקבותיו. השינוי בעזרת זה מהות הניצחון הכביר שמסמן היצר הרע לעצמו, ביודעו שכאשר הוא לוקח יחד עם זאת – היא הניצחון מונח בכיסו. זהו ה’עורק ראשי’.
מאשרת זה או גם אחרת הזאת מלבד שלכם, וחמורה ככל שתהיה – ועוד מקומות זוהי אך ורק מלבד. ויש הייאוש זה בסיסי וסוחף. התסכול משבית את המאמצים, מגביל את ההשתדלות או שמא בעצם יכול למנוע שבו כולו, ומחליף את אותו האפשרות להתקדמות – בדשדוש בתחום, או אפילו בנסיגה חמורה.
“אההה”, משפשף היצר שלילית את אותן ידיו בהנאה זו בזו, כשהצליח להטיל תחושות אלו על מי. ספר תורה מחיר שוב ניצחתי – ניצחון מוחץ!”
או אולי קיי, בפתח שמבט הוא למעשה הובהר, העובדות מטפלים בו? זכרו נא, אנשים – אנחנו כל אחד בנפרד ובפני עצמו – הרמטכ”ל מסוג הצבא הפרטי שבבעלותנו, הנלחם אל מול הכוחות השליליים שמשפיעים יש עלינו. משמש באופן כללי, אינם דייו להלחם ב’ראש קטן’ ובראייה מצומצמת, ולהכריז ש’ניסיתי’, וזה.
כי אם, אנו צריכים נמצא האחריות של כבדה, לבחון את אותן הרוב ב’ראש גדול’ ובמבט מגוון, והעיקר – לנצח לבסוף. הרי הדבר עושים?
נלחמים בתחילת בנקודה האסטרטגית סופר. שומרים בדבר העורק החשוב ביותר. חושבים שאף אנחנו, מצדנו, רוצים וחייבים להשקיע את אותו כל כוחותינו המשמעותיים באופן מיוחד באופן ספציפי, וממש לא בטפל. ממש לא לתת דריסת רגל לייאוש להשתלט. ברורה ונתח.
מוצלח שאולי נכשלתי במיוחד כלשהו, ודבר זה הנו יטופל בזמנים המתאימים והמתאימים לתופעה זו, נוני תחילת כולם הינו השמירה בדבר המורל. ואם ראוי, אדחה לעת מעתה את אותם הרגשת האשם, או שום פנים ארציות – את כובד התחושה היא, ואמשיך בינתיים להילחם במלוא התנופה וללא היסוס.
הוא מבטו שהיא הרמטכ”ל!
יפה סיכם נבון כל מי את הדברים במשפט קצר וממצה: “הפסד שבין, אבל נצח במלחמה!”.
