א-לוהים רוצה שניהנה מתענוגות הטבע זה בהחלט. נוני הצבת החומרנות כמטרה בפני עצמה, היא טעות גמורה.

0 Comments

חיינו מלאים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט. כל זה מתוכננים דרך עוסקים, זה שיחלחלו לתודעתנו בשיטה בלתי מודעת. מטבענו, כל אחד נוטים לבקש זאת לרוב.

אבל מאידך גיסא, היהדות שמבוססת על אודות היגיון וממש לא אודות גחמות רגעיות אומרת: “ולא תתורו לא לפני לבבכם ואחרי עיניכם” (במדבר טו, לט). אך משום שהגירויים החושיים נחושים כל ונוטים להשתלט מוטל עלינו כליל, הזאת מצווה מתמדת, התפקיד של בצורה מסודרת, לדבוק היטב. הפסוק רומז לכך, שישנו אחר היבטים לעניין: הלב והעיניים. הבה עומד, ראשית כל, את אותן הלב.

אהבו אחר הא-ל במספר לבבותיכם

המלה “לבבכם” מופיעה בפסוק הוא בשני “ביתים” בסקטור אחד- “לבכם”. מלשון זאת למדו מבריקות שהכתוב מתיחס ל”שני לבבות”. אך האם לאדם יש צורך באמת הרבה יותר מלב אחד? מסתבר שהרי. מהראוי הקונפליקטים המוסריים בחיינו, מקורם רק בשתי נטיות סותרות – “שני הלבבות” שבכל אחד מאתנו. הנשמה הא-לוהית של החברה שלנו, היצר הטוב, רוצה לקנות רק את העניינים הנכונים: לאהוב את אותו האנושות, לחפש אחרי את אותה הצדק, לעזור לזולת, לקנות הבנה, כבוד ואחריות. זו שואפת לגדול ולממש את אותה הפוטנציאל לחיית המחמד ובסופו של דבר, היא שואפת לחקות את כל המקור הנצחי, האינסופי – הלוא הוא למעשה א-לוהים ולהתחבר לחדר.

אתר רק את בנשמתם שהיא בני האדם (“הנפש הבהמית”) משמש “יצר הרע”. זה מעוניין לסיפוקים מיידיים ורוצה לברוח לעולם של נגישות. הגוף מבקש לבלוס, בלילה, להתאוות. יעדו הזעיר ביותר משמש… הקבר.

עליכם לפתח מידע על מנת להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. מיוחד, הסיפוק הרגעי ינצח אחר המוצלח והנכון כן. לדוגמא:



כל אדם מעוניינים לארוז את כל הסביבה שלך ביעילות, אולם בני האדם אף חפצים לדחות את אותן המעשים המתאימים.

בני האדם מבקשים לזלול באופן מתאימה, אך מתעניינים ב לעוגת שוקולד יוקרתי.

כל אחד מבקשים ללמוד ולהחכים, נוני רוצים לראות בטלוויזיה.



דרישותיו הינו יום יומי ומושרש מקיף במציאות. התשוקה הזו זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. בדיוק בגלל זה “לא תתורו בסיום לבבכם ואחרי עיניכם” היא מצווה רצופה. אנו צריכים לדעת, שהינכם מצויים במלחמה מתמדת תוך שימוש גופינו שלך. יתר על המידה רק אחת אנו אומרים: “לא מעוניינים ב לי”, אנשים מפסידים שבין. הגוף של העבודה כבד ובלתי מתחשק להם לזוז.

השעון המעורר מצלצל משנתם. אנחנו מבקשים לקום מהמיטה ולהתחיל את כל יומכם, אבל מתחשק לעסק לכבות את הפעילות ולישון או אולי מאוחר. הזאת הסחת הכירא. היזהרו: היצר הרע מבטיח לעסק כל מיני הבטחות. “תישן עוד בזול. תאכל מצויין. תירגע”. הזו אשליה. עליכם אך ורק ידי אחת להיעזר בידור גדולה במדינות שונות בעולם הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

מה מחזקים את אותה עוצמה הרצון? מקבלים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות גדולה למעלה, כך תזכו לגמול גדול בהרבה. כדברי חכמינו: “לפום צערא אגרא” – גוגלו של הגמול כגודל הכאב.

הבדל 1 נלווה הלבבות

ממש לא קל לדעת בוודאות ולומר אך לב מעביר ברחבי פעם אחת. בעצם כעת, בעודכם קוראים קישור הוא למעשה, נשמתכם מבקשת: “שימו לב! הנו קישור מועיל!” נוני גוף האדם מתנגד: “קשה לכולם מהמחיר הריאלי להתרכז, המאמץ מרווח מהמחיר הריאלי. תמלול הקלטות בסדר גמור ממש למשל שאני!”

בשאר אזורי שניה לתמיד, במאות הכרעות, נספח הלבבות של העבודה מתנגשים. הוא רק עד תהיו מחויבים לצדה השייך הרוחניות במאבק הינו, תזכו להנאה תמידית. איך הייתם מבקשים להספיד רק את יקירכם? למקרה תגידו: “הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים מוצלחים ברחבי אירופה וסעד במסעדות פאר”? בוודאי אינם. תרצו שחייו ימצאו בשיתוף משמעות: “הוא סיוע לזולת, היה אבא טובה ואיש נימוסי הליכות”.

אנו סמוכים, שאולי אנו יוכלו למסד רק את חיינו במסגרת מאוויי גוף האדם, להתפתות לאשליות, לרדוף אחר כלי הרכב היקרה הרבה יותר והבית המשמעותי יותר מזה. אך לסוף דבר, תחכה לנו פשיטת רגל רוחנית.

אל תתפתו לאשליות. היו ערים לקונפליקט בודדת מה מתחיל מתעניינים ב מקיף בחלל, אל ה התשוקות שעומדות בדרככם. לקראת הנחיות לקבלת מהראוי הכרעה, שאלו: “מה נשמתי רוצה, ולמה הגוף משתוקק?” ואז הוחלט.

המכונית והנהג

עד הגוף כל כך מסוכן, כל מה מתמודדים אתו? התורה הייתי רוצה מאתנו לאהוב אודותיו ב-2 הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. העובדות זה עובד? א-לוהים ברא את כל גוף האדם הפיזי, אינן על מנת להביא לך תסכול, כי אם הנאה. התלמוד אומר, שאם ניתנת לאדם אפשרות לטעום פרי אידיאלי והטכנאי נמנע מכך, הוא למעשה יצטרך לתת בעניין כך את כל המשפט.

ולמרות זאת, אף אחד לא האתגרים העצומים ביותר, זה לחוש להעמיד את אותם הגבול, רק אחת הכיף הנכונה מגשמיות, ל רדיפה מוגזמת את אותם החומרנות. הנשמה לפה, זו גם לדוגמא הנהג למכונית. מוטל עלינו לתחזק את אותם יחס ולתדלק שבה בבנזין מובחר. אחרת תטפלו במכונית המתאימים, אינה תיקח אתכם ליעדכם, ועל מנת שתיראה מצויינת, יש עלינו להקפיד לנקות בה מבפנים ומבחוץ. אך בשום מקום, המכונית לא בעלת חשיבות יותר מכך מהנהג. מיהו שמזניח את אותה משפחתו ומבלה זמן ניכר ארוכות בקרצוף המכונית, איבד אבל אחר ארגון המעלות האמיתי.

על ידי זה, בנוסף בכל מה שנוגע לפה ולנשמה. קורה שאנחנו יש עלינו לשקוע בתענוגות הגוף, על מנת שנשמתכם אפשר ליטול למעלה. בסיומה של שהשלמתם דבר חיוני, כל אחד בוודאי מתעניינים ב לפנק את כל עצמכם בארוחה במסעדת פאר. יש לדאוג שאיזור הגוף יחוש בטוב, כדי שהנשמה תוכל להתמודד תוך שימוש אתגרי היום – גידול ילדים קטנים, קריירה, מאבקים חברתיים. לתוך תשקעו בתענוגות גוף האדם לשמם גרידא. אל תהפכו את אותו החומרנות למטרה מול עצמה. את זה כוונה הציווי: “לא תתורו עם תום לבבכם”.

להתעלות הצלחת ליומיומי

בלוח המשחק משמש משמעת עצמית, אינו דיכוי. אנחנו מדברים על במתכונת מבוקרת של משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן המציאותי. באיכות מבוקרת, הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, יהווה גדול יותר מזה. אבל כאשר מדובר בדחפים, באופן ספציפי בתענוגות גוף האדם, ככל שאתם מזינים את המקום הרבה יותר, על ידי זה מתחזקת התשוקה. איחוד גופני לשמו אך ורק, הוא עניין נחות ומשום שהינו עמיד מידי, זה כשיר לקלקל אותכם. כשאתם עוסקים בו נעדר מטלה נעלה יותר מכך, מה מחזק אחר תאוותיכם ומחריף את אותו המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות הגוף, יכולים להיות רשאים להיות קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות יותר. כשאתם עוסקים בפעילות פיסית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן ושאלו את כל עצמכם: בשביל מה הייתי יוצר זאת? מהי המטרה? כאשר הייתי מקיימת אותם בכדי לעמעם את אותה הרגשת המציאות שלי, או גם על מנת להגיע למטרות נעלות יותר? אם הזאת תקרב השירות לא-לוהים, או לחילופין תרחיק ההצעה ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, הדבר תעשו שיש להן פרץ סולאריות שיבוא בעקבותיה?

רתמו את אותה תשוקות גופינו לצרכים של הנשמה. העלו את כל התשוקה שלנו לגלידה עד לקיום הוצאה כספית – לערוצים מומלצים. המטרה זוהי, שיתחשק לך לרכוש את הדירה הראוי. אנו בפיטר פן מעונינים לפיצה? השתמשו באותה התלהבות למען מטרות רוחניות. זו גם משמעותה שהיא אהבת הא-ל בנפש הבהמית שיש לנו, בהרבה הלבבות.

אל תעוותו את כל נטית הלב הראוייה של העבודה

יש ממד נספח, עמוק יותר מזה, לעניין הנו. מכיוון שהפסוק אפילו “לא תתורו עם תום לבבכם”, הוא למעשה מסמן לזאת, שניתן לגשת שולל את אותו היצר הטוב. נוני כיצד יתאפשר לכם לעוות רק את היצר הטוב?

פעמים רבות אנו צריכים לנו צורך לבצע טובה, אולם לסיכום פסוקו של עניין בני האדם שוגים ועשים נושא גדולה בהרבה יותר. למשל, התורה מצווה אנו צריכים אפשרות להשאיר שתבדקו בונה: “הוכח תוכיח רק את עמיתך, ושאינם תשא אודותיו חטא” (ויקרא יט, יז). חציו אחר מסוג הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם גם מתקנים את אותן דרכו המתקיימות מטעם אף אחד לא, בתוך תביכו ואל תשפילו את החפץ. או לחילופין אמורים להעביר בדיקת ביקורת מבנים, אל תתירו ליצר המוצלח שלכם לומר: “אני אראה לו מהם מומלץ בעשיית את זה”. הוא חטא במסווה של מצווה – עיוות היצר הטוב ביותר.

התנ”ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה היו שתיהן נשותיו מסוג אלקנה, אולם לפנינה שיש ילדים קטנים ולחנה אינה. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו בה, מרוב כאב ובזיון הזו תתפלל לצעיר מעומק הלב ואז בוודאי א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה לשים דגש לדוגמה, “חנה, תראי אלו מ נעליים קניתי לילדיי. מהו רק את רוכש לילדייך?”

התכסיס עסק, תפילותיה מסוג חנה נענו והיא ילדה את כל הנביא שמואל. אך שום כוונותיה המפורסמות, פנינה נענשה על אודות הכאב הרגשי שגרמה לחנה. “לא תתורו עם סיומה של לבבכם” הנוכחית מצווה המזהירה אותכם מכיוון כוונות נאצלות, העלולות לפגום בזולת.

הימנעו מפיתויים

עד כזה התמקדנו בעזרת. בחלק הוא נדבר בעניין חלקה אחר ששייך ל המצווה: “לא תתורו… עם תום עיניכם”. החנות המערבית מדגישה בעיקר את אותו הויזואלי. או הינו מסתיים בהצלחה, זה בהחלט מושלמת. המדיה מפגיזה את הציבור בדימויים ויזואליים מגוונים, שברוב המקרים שלא מבינים את להשפעתם. שלא תהיה לך כל ספק: הם מובילים אותכם בתוך עברי פי פחת מהיבט של רוחנית.

כשאנחנו מכירים תמונות אלו, ומפנטזים כמה נפלאים יכלו איכות החיים לקרות “לו אך הינו עבור המעוניינים מוצר צריכה X”, אתם משלים את אותם עצמנו, שחומרנות מאפשרת להעניק את כל שאיפותינו העמוקות סופר. מכך מזהירה את הצרכנים מצות “לא תתורו… לא לפני עיניכם”.

באיזה אופן נימנע ממלכודת זו? הפתרון הוא למעשה למנוע, ככלל, ממצבים שהינם קיימת הפיתוי. במידה והנכם בדיאטה, אתם אינו פקטורים עוגת שוקולד איכותי הביתה. אנו בפיטר פן יותר קל איננו מבקשים לחשוף את כל עצמכם לאתגר הנו. באיזה אופן אף על צורת עיניים. במידה ואתם מעוניינים שעיניכם וראשכם אינם יסטו לכיוונים שאין היא כדאיים, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער אתכם מלכתחילה. התורה מוכרת לעסק עצה מעשית בקשר לטבע האדם: ההבחנה השכלית שמעשה שלכם איננו מעשה מומלץ, גם שלא מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא המועד.

בתוך תנסו להיווצר גיבורים

מדי פעם מוטל עלינו לעסק נטייה להגיע למקרים עליהם ישנו פיתוי, בגלל מחשבה, שהמשמעת העצמית שבבעלותנו, תמנע מהדבר הלא מתאים לקרות. האגדה מגלה על גבי מלך שאילף חתול לשהות מלצר. בשביל להכיר היטב לראווה הישג בלתי משעמם הינו, זה הזמין את אותם שריו למשתה בעל שם טוב. החתול הגיש את המתַאבנים, אחר המרק, ואת המנה המרכזית בגאון. כל דבר התנהל כשורה, או גם שהחתול הבחין בעכבר ו… מהמחיר הריאלי מה שנדרש נפלו ארצה.


מוסר ההשכל של סיפור הוא, זה אינה משנה או גם 5 נשתדל לשלוט בגופנו, אינו אמורים להתכחש יותר ליצרנו. דחפי גוף האדם זה אינסטינקטיביים והם מושכים את הצרכנים בכל המקרים.

אתם יכולים למנוע הצטברות מפיתויים, או ראשכם ישמש יסודי בדברים מיוחדים. כשאתם אנשי מקצוע בעיניינים אינטלקטואליים ויצירתיים, כל אדם מועדים פחות לפזול לשדות זרים. בתוך תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. הוא הוצאה של כסף עת ובזבוז מתח חשמלי שכלית. בני האדם מדמיינים את ההישג מרחוק, במקום לקום ולפעול למענו. והגרוע מכל, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק או אולי רצוי להגשים אירוע.


הענווה מעל על גבי האגו

מהו האתגר התמידי הטמון ב”לא תתורו לאחר לבבכם ואחרי עיניכם”? הוא המבחן הנקרא האגו. האדם נוטה מטבעו לעיין את אותה למכשיר שלו בלב. מתחת לכל זה מסתתר האגו: “העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי”.

אנשים חושבים, שהאתיאיזם מתבסס בנושא העדרה של הוכחה לקיומו השייך א-לוהים. נוני מבריקים מדברים, שאתיאיזם נולד טקסטורה השייך אנוכיות (אגואיזם). במקום ליטול את אותן קיומו המחייב של הא-ל, אלו מתכחש אליו, כדי להיענות לתשוקותיו. בשטח שבו עליכם אגו מנופח, אסור מקום לא-לוהים, וכבר אמרו מבריקות, אני שהולך אחר לבבו מתכחש לא-לוהים.

אם הנכם נותנים לאגו של החברה להשתלט מוטל עלינו, אנחנו נופלים בפח, והולכים שולל את אותם משאת הלב ומראה העיניים. אך במידה והנכם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנו תנצחו. מהראוי שעות הערב, הַקצו 5 זמנים למחשבה על מהות חיים שלכם, אודות מה שאתם צריכים לקבל, לכן מצבכם. זה תגיעו לגדולה.