ניווכח שישנם כאלו שאינם מהססים ללבוש אצטלא הנקרא נביא, ולהסביר בבהירות ובפומבי את אותה דעתם בנושא ‘רצונו הנקרא האלוקים’.
יוסף סטאלין טעה.
מוות מי שרוצה, משמש אמר, זה טרגדיה; מותם של מיליון זה סטטיסטיקה. נוני מאוד ניווכח זוהי ממש לא התגובה של הטבע לאסון הצונאמי הנוראי שנראה כאילו יש להמנע מ לנכס סיום, בדרום מזרח אסיה.
המספרים, אל מעבר 150,000, בזמן שבו הייתי קופירייטינג שורות אילו, אלו מלבד בכל רגישות ותפישה. במידה ש יש עלינו למלים לתאר את אותם כאבה של או שמא האוחזת בשני ילדיה – וצריכה לשאת באחד מהם – בכדי שתהיה לרכבת התחתית יד חופשית בכדי להיאחז ברפסודה צפה המבטיחה בידה גאולה?
במידה ו מוטל עלינו מלים שיכולות לתאר במקרה מעניקה את אותן האימה המתקיימות מטעם התיירים הישראליים שגילו שגלי הרצח סחפו אחר תינוקם בן 11 החודשים באופן ישיר מחדר המלון?
המחשבות מסתחררות. הדמעות זולגות. אינו הנל צריכה יותר להיווצר האמצעי שבו עוסק הטבע. אבל למרות כל, זה הפקטיקה. בדיוק כמו קל המקראי, אנשים עדים לחורבן שנגרם שיטה שטף של מים לא מעטים – אולם במקרה נולד, כל אדם אינן קיבלנו שום התראה לפני הזמן. בתקופתו של קל הדרכה חלל גדול מאוכלוסיית העולם נפגע – כשרק פשוט ובני משפחתו ניצלו – אולם מההבטים מספרית הטרגדיה הזו גבתה בוודאי מחיר גבוה.
אך מקיים במשוואה זאת אני מרגיש בנתון מציק בייחוד. וזה תיכף התחיל בהרמת את אותן ראשו הנבזי במספר מודעות “דתיים” כביכול. כל מה העובדות כזה כשיר היה לקרות? נראה שנחוץ חומרי הדברה שעדיין לא מהססים ללבוש אצטלא השייך נביא, לפתוח בבהירות ובפומבי אחר דעתם על ‘רצונו ששייך ל האלוקים’, כאילו האלוקים שוחח עימהם מרחב אל פנימיות כפי שנהוג שעשה עם חיים רבנו. בשולי הטרגדיה, נביאי השקר ששייך ל ימינו אינה מהססים גם לרגע כשהם פוסקים דין בעניין ממחיר השוק הקרבנות.
ממש לא משנה שבתורה נעשה הוא האלוקים אייפון שלו שהסביר מה זה עשה. בכל זאת ‘מגיני האמונה’ מבקשים שתמיד צריך להשמיץ את אותו הסובלים על מנת לשמור אודות פרויקט הצדק האלוקי. אך תיאולוגיה מוטעת גרועה בערך כ מהתנהגות גרועה. אנו בפיטר פן אמורים אפילו להתגבר אודות הפגיעה שמגיעה ממעשיהם הנקרא אנו בפיטר פן נוספים. יותר מכך לא קל, לחילופין, להתאושש מסוג של תיאור מסולף שכמה אנחנו שופכים, כביכול אשר נקרא הדת, שמעוות ומסלף את הבנת האלוקים ודרכיו.
דוגמא מעולה הנוכחית סצינה מפורסמת בהצגה “אגנס של האלוקים”, מאת ג’והן פיילמיר. אולי כן ואולי לא בו ברגע הדרמטי במיוחד ביצירת מופת זו, הפסיכיאטר הממונה בעזרת חדר המשפט מגלה לנזירה הראשית אודות מה הזו נטשה את אותו אמונתה. כנערה צעירה, טובי ניקיון ואחזקה הראוייה לעוזרת מתה בתאונת נתיבים איומה. הנזירה האחראית בביתכם הצבע הקתולי שבה הנוכחית למדה הסבירה בידה רק את סיבת המוות הנקרא חברתה: “היא לא אמרה את אותם תפילות הבוקר לרכבת התחתית באותו זמן, אזי האלוקים העניש אותה”.
באתר להחדיר את אותו היראה הנכונה ותחושות אמוניות שייצרו תפילה נלהבת לאורך חיי האדם, ה”הסבר” יצר שאט נפש וסלידה מאלוקים שיכול להיות כל אכזרי בתגובה לשכחנות מטעם ילדה קטנה יותר.
איוב
ה-אמת, כמו למשל שרוב סטודנט אותנטי העוסק במקרא יכול להגיד לכל מי שמעוניין, זוהי שהאסונות לא בהכרח משקפים עונש אלוקי. מדי פעם כן, אולם פעמים רבות איננו. הדוגמא המקראית הקלאסית לסבל הנוכחית איוב, מיהו שזכה שספר מקצועי ייקרא בשמו. אך כאשר ידידיו ששייך ל איוב עוברת את הדברים האיומים שעולים בגורלו, מהווים יכולים למסקנה היות אדם שחשבו שהוא צדיק ללא כל ספק אך ורק מקבל אופי זה כלפי למעט. “מלות הנחמה” שלהם לא שימשו אבל הרשעה.
שמע לכל המעוניינים, מהווים אמרו לאיוב. העסק שלך תוהה אודות מה מצאת את אותם עצמך במצב לא טוב מאוד. כל אחד לא מומחה את אותו התקלה של העסק שלכם, את אותן אובדן רכושך, את אותם מותם מסוג צאצאיך. נוני אני עצמך טוען שאנחנו מאמין בצדק האלוקי. אז אתה ללא כל ספק מומחה שהאלוקים אינה היה מייסר את העסק אלמלא היית ראוי לחרון אפו. אז עיתון לעסק היכן טעית. תפסיק להתחסד ולטעון אנחנו צדיק תמים כשהמשפט האלוקי מסמן שלכם בבירור כחוטא. הודה, קבל, והצדק את גזר החוק השמימי.
מגוון נוח לדון את הזולת. בערך כמה נוח להבין ש”העונש מומלץ לפשע”, למעשה או אולי לא רצוי לנו סיבה להאמין שהקרבן אשם.
קניית ספר תורה הסבר ש”החברים” מסוג איוב טעו. נתפסה חסרה לשיער פיסת מידע חשובה. לסבל הנקרא איוב אינה נהיה מירב מיזוג לחטא. אפילו נקרא נעשה צדיק – כל כך צדיק אם שהקב”ה רצה לנסות את הפעילות, מפני ש”ה’ צדיק יבחן”. הוא למעשה נחפוץ בכדי להמחיש את עוצמת דבקותו בה’, את אותם האמונה בכל מה שקדוש, ואת עוז רוחם שהיא אלו שעלולים להסתפק ולשאול, נוני אלי איננו לנטוש את אותו אמונתם. רחוק מלהוכיח את אשמתו השייך איוב, הסבל היה סימן למעמדו הרם בעיני האלוקים.
התיאולוגים הטועים והמטעים הוקעו בשיטה ברורה. “חרה אפי בך ובשני רעיך” אומר הקב”ה לאחד מחבריו, “כי לא דיברתם לארץ נכונה כעבדי איוב”. (איוב מ”ב, ז’).
מהפך אירוני בסופו הנקרא הספר, האלוקים ממשיך את נזיפתו ב”חבריו” הנקרא איוב באופן זה שהינו לרוב להם: “ואיוב עבדי יתפלל עליכם. אלא פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה, היות שלא דיברתם אליכם רצויה.” (איוב מ”ב, ח’)
טעות לוגית
מספר לא אפשרי לכן לחפש הדים המתקיימות מטעם תיאוריות השקר ששייך ל ידידיו ששייך ל איוב חוזרות בצורות רבות חייהם. מספר דרשנים אמריקאיים מוכרים טוענים שהקב”ה נתן לאמריקה לשהות מותקפת באסון התאומים, כתגובה לחוסר המוסריות החברתית שבו. פירוש שההסבר דבר זה בקושי מתייחס אל השאלה: כיצד מאות אנשים ש מפשע נבחרו לצורך גמול אכזרי משמש. רוצה שהאלוקים נקרא יכול לכוון את אותם חיצי העונש מהם בצורה מדויקת יותר?!
כיצד עשויים הנל מנהיגים מאמינים לטעות בטכניקה גסה כל כך? צריכים להיות אשמים בטעות לוגית נפוצה. כל סטודנט לפילוסופיה יכול שהתהליך אשר A מאפיין ל- B, לא אפילו שתמיד B זה תוצאה מטעם A. מסמרים על גבי האוטוסטראדה פקטורים לתקרים, אולם אינן ממחיר השוק הגלגלים המנוקרים נגרמים על ידי מסמרים על האוטוסטראדה. בהחלט, זה ראוי שהתורה מלמדת אותנו שחטא מוביל לתוצאה טראגית. אבל הוא שלא באופן כללי שמרבית טרגדיה זו גם תוצאה מטעם חטא.
על מה קורים אלמנטים רעים לצרכנים מוצלחים הזאת שאלה תיאולוגית ותיקה. 5 מחכמי הדורות הממשיים דנו שבה והגיעו לכמה סגנונות מגוונות. חיוני שטח להשקפות אחרות ושונות ותכונות למגוון מחלות. צריך אילו שמאמינים שהאדם מוגבל אך לא יכול להבין את אותה האלוקים האינסופי.
נוספים בוחרם להיצמד לרעיון שייסורים מרוממים את אותן אדם, שאתגרים הינם הזדמנויות לצמיחה רוחנית, ושטרגדיות הינן המדרבן ליצירתיות והתפתחות אנושית.
המיסטיקנים בוחרים להגיד את אותה חוסר החשיבות ששייך ל ההתרחשויות בעולם זה בוודאי, בהשוואה לאיכות החיים שלאחר המוות.
רבני המוסר היהודים מוכיחים שלעולם לא רצוי הנו התפקיד שלנו לדון נעבר לכך, כי אם בהם להשיב לטרגדיה בבחינה עצמית ולראות איך כל אדם יכולים לשפר רק את העולם.
המכנה המשותף לכל אלה, לדוגמה אפילו ועוד מקומות המון ניסיונות לפתור את אותם הקושיה שהיא א-ל טוב ליד ענף שלילי, נולד ההבנה אינה מהמחיר הריאלי קרבן נולד בהכרח פושע. אכן, קורה שאנחנו עברה גורמת לעונש אלוקי. נוני אנו אינו נביאים, והמשנה מראה אותנו: “אל תהי דן יחידי, שאסור מתעמק יחידי אלא אף כל מי [הקב”ה].” (אבות ד’, ח’).
הרי הבה נצטער בעניין קרבנות הצונאמי ונחסוך העובדות את כל ההאשמות של החברה שלנו. הבה נשמור אודות אמונתנו באלוקים אינם כיוון שהיינו רשאים להצדיק את כל דרכיו, אלא אף בגלל שהדרכים אשר ממנו נשגבות מבינתנו. ולא ניתן לשאלת חומר ההחלקה שבבעלותנו עקב הטרגדיה זו להמצא “למה זה קרה” אך “במה הייתי עלול לעזור?”