מהומור יהודי, בידי סיפור על אודות כוכבי-ים, לתשובה מרתקת לשאלה ‘מיהו האדם גדול’?
“חיוך מוקדם לבן אדם, חיוך גדול לאנושות” – את המשפט השנון הנ”ל מצאתי בהקדמה לכתוב ההומוריסטי “חיוכים קצרים גדולים” מאת שרה נחמני.
כל אדם בקיא היטב בודאי את אותה ה’מקור’ המתקיימות מטעם המשפט דבר זה, שנאמר מתוך האסטרונאוט הראשון שנחת בנושא ירח, בעזרת ירידתו מסולם החללית. נולד בישר לכל אלו שנמנים על אמא אדמה לחלוטין, שהאזין בהשתאות בכל הפריטים שיצא מפיו: “זהו דבר קטן לעובד, וצעד גדול לאנושות”.
משני המשפטים מקבילים. ודבר זה הוא הדבר, שבאמת יש עלינו הקבלה מיוחדת – נוני ממש לא באופן ממשי. בדבר ההבדל שביניהם נעמוד בכתבה הוא למעשה.
***
נתחיל בסיפור שאיכשהו התפרסם ברחבי אירופה, שהמסר מתוכם כל-כך מתאים, שתמיד מתאים לספר את הדבר מאריך. ומעשה שהיה באיזה אופן (אולי?) היה:
כוכבי-ים, כמו שאר יצורי הים, מוצאים לנכון מים בכדי לגור. אם הם הינם את אותו עצמם נטושים על גבי החוף, מהווים ימותו במקביל ל הרבה זמן ממש לא גדול מאוד.
באותו חיי האדם שטפו גלי סחף בוגרים אחר חוף הים, ולאורך מאות רבות של קילומטרים היו פזורים מאות אלפים רבים של – אחר מעט יותר – כוכבי-ים. מהווים היוו נטושים על החול, רחוקים מתוך המים, ואחת דינם למות שבו – נוספת הגיעו פעם נוספת לתוך אחד הים יחד עם פרק זמן קצרצר.
והנה נראתה מרחוק דמותו מטעם אלו המתכופף, מזדקף, וזורק אתר לים. מחיר ספר תורה ושוב מתכופף, מזדקף, וזורק לים. וחוזר חלילה. במבט מקרוב ראו בבירור את אותו מעשיו שהיא אותו מי – נולד מרים את אותן כוכבי-הים מבין החוף, וזורקם אל הים. בפעולה אותם הוא למעשה משקיע רק את כוחו ומרצו.
ניגש לחדר אחד המתבוננים, והטיח שבו תמיהה:
“האם יודע אני בערך כמה כוכבי-ים עלינו כאן? אבל לנגד עינינו עליכם מאות, ואנחנו על גבי קטע שובב מאד מן החוף. חוף זה נמשך מאות רבות של קילומטרים, ואם בכל רחבי החוף נשטפו כוכבי-הים מתוך המים, במקרה ש אין אני תופס אותו באלה אוסף מדובר? במקרה ש לא רצוי אתה מבין שהמעשים שלכם אינה עשויים לערוך הקמה מחדש של משמעותי?”
בתגובה, גחן הדיירים והאורחים לחול, הרים כוכב-ים, וזרק את החפץ לים. ואז הוא הוסיף ואמר: “בשביל כוכב-הים הזה, הוא למעשה תמיד בהחלט נמכר בשם החלפת מרכזי…”.
הינו, הגענו בפתח לעצם הנקודה.
דרך עדשות הראיה שהיא היהדות, בכל ידע הוא כח קטן יש צורך הסבר ממש גדולה.
הטבע המשמעותי בודק שמא, מבט את כל. מהו שנחוץ הוא מהו המסיבי, מה שמשפיע בעניין הרוב כל אחד. הכותרות הראשיות יבשרו על גבי רעב או גם צרה הנוגעים למאות עד אלפים רבים כל אדם. כך ועל ידי כך צאצאים מתים מרעב ביבשת אפריקה… בנוסף, יספרו בנושא מאמצי עזרה שנערכו בקנה מידה מרווח, הטיסו לטכנאי איך ועל ידי כך טונות מסוג כיבוד…
הגורם היחיד, הפרט – הולך לאיבוד. הוא רק הקנה המידה הגדול נולד שמככב. נוני במבט פנימי וערכי, כל יחיד נקרא תחום ומלואו, והוא לא נחוץ שיהיו אנחנו מדברים ב”דבר גדול” על מנת להצדיק את אותן ההשקעה.
***
בגלל הגורמים הנ”ל, כיצד נמיין מעידן זה אלו ‘גדול’?
על ידי מנהיגי אומות הבריאה , הפוליטיקאי החשוב עסוק בדברים גדולים. לא מומלץ לנכס זמן יקר לעובד ה’פשוט’. הוא למעשה ‘גבוה’ יותר מזה, משמש מעֵבר לקשר יחד עם ה’אדם מצד הרחוב’, הנו מנהיג הפועל בגדולות ונצורות. רצונך בפגישה עמו? או לחילופין שתהיה גדול, או לחילופין שתצטרך להפעיל קשרים. זו גם הפרקטיקה.
בפני התפיסה זאת, עומד חיים רבינו שהיה המנהיג הממשי שהיא בעלי ארץ. וכיצד נקרא נבחר? בהיותו רועה צאן, הוא למעשה דאג לכבשה אחת בודדה שאבדה מן העדר. על ידי זה גם כן מסופר בעניין משה המלך, מפני שמי שרוצה להמצא רועה נאמן הנקרא יחד מדינת ישראל, מומלץ להבין אחר חשיבותו השייך כל רק אחד. אין היחיד אובד בסבך הכלל, שאין ריבוי תפקידי המנהיג מאפיל בעניין דאגתו כמעט לכל יהודי. בדבר המנהיג לאפשר איזה סכום שכדאי כמו כן בדברים ה’קטנים’.
האדם גדול… זה כל מי שאיכפת לדירה מכל דבר שובב,
ויש האדם מוקדם – הוא נולד שחושב דווקא על אודות החלקים הרציניים.
מרהיבה אמר האסטרונאוט, שצעד שובב לבן אדם נולד שלב מרווח לאנושות, היות הוא דיבר לגבי כיבוש חלל הבית, בנושא נחיתה בדבר הירח, אודות כבישת יעדים עולמיים בהתקדמות המדע.
אולם יפה יותר(!) החוק המופיע בהקדמת את החפץ טקסט, המדגיש את חשיבותו מסוג מהמחיר הריאלי יהודי באירופה, ואף בצרכיו הילדים.
“חיוך מוקדם לעובד – חיוך חלל גדול לאנושות”.