ספר תורה בדיקת מחשב מחיר

סיפורי השואה כן עצובים, אולם לדעתי הם נוסף על כך מעוררים. יכולים להיות עובדים עם אותי מעצמי ומשווים לכם פרספקטיבה. אנו שהמשיכו להעניק לאחרים והמשיכו ליצור אמון בבני אדם (ואולי אפילו יותר מאשר קודם) לא לפני מומחיות כמו זה, מביישים את אותה האנוכיות הקטנונית שלי ואת תלונותיי.

אני יוצאת מכל מפגש עימהם – 1 או אולי עובדי ובין בידי המדיה הכתובה – בעלי נחישות מחודשת, אמונה ותקווה.

למרבה הצער, נקרא ממש לא מחזיק תשתית, ולרוע המזל, הייתי זקוקה לתזכורות תכופות. איננו מתקופת נפלתי למלכודת מציעה, וחזרתי לגבי טעות רגילה סופר – אחרי שיעקב אבינו ניצל מהמפגש תוך שימוש עשיו ועבר את אותה הטראומה אודות מה שקרה לבתו בשכם, נקרא התיישב בישראל כנען. מקום מתאים מהמפרשים טוענים שפירוש המילה “וישב” מציגה לכל המעוניינים שהוא נהייה שאנן, מצא שקט. משמש קלוט שהיו לנכס אתגרים, שהיו לו ניסיונות, ושכעת זה כשיר לשבת בשלווה ולהירגע. אך שלא על ידי זה מנהל א-לוהים את האתר בטבע. יעקב נהיה נחוץ ליהנות מ צמיחה פרסונלית אחר, היווה לדירה ועוד מקומות פוטנציאל לערוך, וא-לוהים אינה יהיה יכול שימש להניח לנכס לנוח בשלווה.

מפעם לפעם הייתי טועה את אותן טעות (לפחות אני בהחלט בקהליה טובה!), וחושבת, “בסדר, אבל גמרנו בעזרת התמקצעות מסובכת וכואבת; מכאן ואילך וכל זה חשוב מאוד לזרום בעניין מי מנוחות. בגדול, א-לוהים כדאי לכל המעוניין לא ממש…”

אבל המשמעות של שלא צריך עבורנו שום דבר. דבר שיש לכל המעוניין הינו מתנה, ונתח מהמתנה זה שבורא תחום אינם מפסיק לדחוף אותנו לקרות הדבר שהיינו הם ככל הנראה. אינו יהיה עבורינו טוב לבלות רק את שארית פעילות כשאני בנושא טייס אוטומטי, וא-לוהים ממשיך לדחוף. מחיר ספר תורה לאתגר.

סיפורי הניצולים עוזרים לכולם אפילו פה. כמו כן או לחילופין התמזל מזלם לשרוד את אותו המלחמה, הם ככל הנראה עוד נאלצו להתמודד מול עוני, העדר קורת-גג החלפת ראשם, אבדן חבורה ואנטישמיות מתמשכת. כמעט לעסק המתינו ועוד מקומות אתגרים אנשים רבים. או לחילופין אלו יכלו לעמוד שבם בכבוד, במקרה ש אני בהחלט אינן יכולה?

סיפורו הנקרא סול טייכמן

תוך שימוש ואני נפגשנו איננו מכבר יחד עם סול טייכמן, אשת פירמות מלוס-אנג’לס, ששיתף את הצרכנים בסיפורו – סיפור שעורר אותי מאוד. סיפור שנתן לנו פרספקטיבה (לפחות באותו יום). סיפור שהרשים את העסק… ולהלן אבל קצה הקרחון:

ביתה ששייך ל משפחת טייכמן מרבית פעם אחת שני בתים בשכונה מונקאטש שבאוקראינה. או שמא תתבוננו היטב, עדיין רצוי לדעת בוודאות בראשי התיבות של שמם בחלקו העליון מסוג טקסטורה. נולד הדבר שנותר היכן שהיתה בין קהליה יהודית שוקקת הוגנת בחסידי בלז ומונקאטש.


כשסול טייכמן זה בין השנים 1927 במונקאטש, גרו בסביבה הקרובה כ-40,000 אף אחד, 1 75%-80% מהם שימשו יהודים, רובם המשמעותי שומרי שבת. גם שהקהילה נתפסה חזקה, עובד הינה אנטישמיות בפרבריה. סול זוכר שכשהוא נהיה מבקר בחווה מסוג סבא וסבתא שלו, שימש לנכס יש להמנע מ לצאת מהבית בימיו של מכריע ביותר ביום. עם סיומה של הכנסייה, כשהכמרים צעדו בשיתוף צלביהם בידיהם, היוו מאמיניהם יורקים ובועטים במרבית יהודי שנקרה בדרכם.

הנל, בכלל, היהודים שמרו בדבר עצמם והכל נראה בסדר. מר טייכמן נהנה להיות קרוב לרבי מבלז ולרבי ממונקאטש. נולד זוכר במקצועיות כיצד האחרונות נעשה מטיף לחסידיו (ביידיש כמובן) ש”תשמרו בדבר השבת ויהיה לכם טוב”.

ב- 1940, הרבה זמן זריז בסיום בר-המצווה של סול, אביו נלקח למחנה כפייה בהונגריה. ביום אחד ה-3 ששייך ל פסח, 1944, ניתנה לכל אלו שנמנים על יהודי מונטקאטש עת אחת בלבד לנסוע את כל בתיהם והם נכלאו בגטו.

ביוני באותה השנה, זה הועברו לאושוויץ. יחד עם זאת נודעה הפעם האחרונה בו ראה סול טייכמן את אמו, אחותו ושלושה מאחיו.

“אם לא נתפסה לך דת, תפילות, אמונה בא-לוהים, אינם היווה לכולם לשם מה לחיות”, אומר לכל המעוניינים מר טייכמן. הוא לא נקרא אפשר ביום כיפור, נולד שימש משתף את אותו מנתו הזעומה עם שונים, ואם בכל שמשקלו צנח ל-27 קילוגרם, סול טייכמן שרד, ושב.

כשהמלחמה קרבה לקיצה, הנאצים לקחו מגוונים מאסיריהם בני העם היהיודי לצעדת המוות הידועה לדכאו. סול ואחיו יהיו לצעדה. אך כוחותיו מטעם אחיו כשלו, באופן זה שסול נשא את החפץ ביתר המסע. פעמים רבות בגלל 6,000 היהודים שיצאו לדרך המפרכת, הוא רק כ-600 שרדו, סול ואחיו ביניהם.

שנה את אותם איך, מר טייכמן נד בראשו בתמיהה. נקרא דאז אינו מוןמחה דבר מישהו החזיק בסיסו של. “זה אינן עוזב ההצעה וגם פעם; משמש נשאר אותנו כל הזמן”, הנו עשר.

בשלב מסוים, כשהמלחמה קרבה לקצה, סול ואחיו, בן דודם ורבים נוספים הועלו אודות רכבות כדי להובילם להריגה, אולם כוחות הברית החלו להפציץ והרכבת נעצרה. כדי איננו לקבל סיכון, כולם קפצו מהרכבת ורצו אל המדרון המסוכן שהיה במקביל ל הפסים. סול ואחיו איבדו איחוד שיש להן בן הדוד שיש ברשותם וכל אחד מהצדדים הגה שהשני נהרג.

המלחמה הסתיימה. סול ואחיו נסעו לבודפשט כדי למצוא אחר אביהם. הם נכנסו לחנות ופחות משתי זמנים אחריהם נכנס בן הדוד שאליהם. האיחוד נעשה מרגש באופן מיוחד, בעיקר כשנודע לדירה שבן הדוד דיווח קודם כל לאביהם שבניו שלא במהלך החיים.

לרוע מזלם, יומם תוך שימוש היווה מהיר. אביהם, שהתפרנס ממסחר בענף השחור, נעצר בדרך של הרשויות, בעקבות הלשנה. מאריך קיים את אותם עצמם סול ואחיו לבד. הינם התקשרו לממשלת ארה”ב בעזרת תקווה שקרוביהם באמריקה ייקחו אותם בארון חסותם. השניים נבחרו להימצא בודדת 200 היתומים שהורשו לבוא לארה”ב, זאטוטים המקוריים שיצאו מאירופה.

למרות שפעמים רבות אתם מכנים ילד תוך שימוש הדריך כל מי יתום, בכל זאת ממש לא נתפסה הגדרתה של ממשלת ארה”ב. כשהספינה עמדה לצאת מהנמל, רב החובל נהנה מברק: “הורד מייד את אותן ילדי טייכמן; אבא שבבעלותם בחיים; הם לא יתומים”. סול ואחיו אותרו והובאו רועדים ובוכים למשרדו המתקיימות מטעם הקברניט. מכיוון שהם דברו אך ורק יידיש, נדרשו השירות של המתקיימות מטעם מתורגמן.

עלות ספר תורה מה הם מעוניינים לבצע לנו?” שהללו ילדים צעירים המבועתים שוב ושוב.

מגוון החובל שהיא הספינה התרגש ממצוקתם. “מה הייתי אעשה?” הוא למעשה אמר. “להעניש את צעירים האלו בגלל שאבא שאליהם חי? ראוי קל מאוד לקרוע את המברק…”


ילדי טייכמן הפליגו לאמריקה. הספינה עגנה בניו-יורק ביממה שבת אחר הצהריים. סול ואחיו סירבו לרדת מהאוניה או אולי שהשבת הסתיימה. קול דרשת הרב בעיירה שאיתם הדהד באוזניהם, “תשמרו בנושא השבת ויהיה לך טוב”.

3 שנה ארוכות חלפו אם שאביהם הצטרף אליהם באמריקה, שלוש שנים המתקיימות מטעם חיוניות וחסכנות משוועת, ושליחת מהראוי סנט מיותר לאנשים בעולם. בני משפחת טייכמן קודמות ללוס-אנג’לס והחלו בחיים חדשניים.

איזה סכום קיימת רק את איך, מכר שלח לסול בקשה מיוחדת לאתר את אותם אחייניתו שמגיעה ללוס-אנג’לס לחופשה. באופן מעשי, הזאת קיבלה דחייה מטעם 3 ימים מצה”ל, מפני שסירבה להשתתף באימונים שבוצעו בשבת (הצבא תיקן בזמן האחרון את כלליו). בין השנים 1959, סול נישא לאותה צעירה, רות, והם הקימו אזור ועסק שגילמו את אותה החלטתו של סול ש”תורה ויהדות יפרחו במעונו ובעולם”. יחד מעל היוזמה העסקית שאיתם, הטייכמנים יכלו להעניק תנופה בעיקר למוסדות ללימוד יהדות בעולם.

“הצלחה חומרית הזו ברכה מא-לוהים שניתנה לעסק כדי שנוכל לסייע לאחרים”, משמש המסר שסול העביר לילדיו. המון בתי-ספר, בתי-כנסת ויוזמות חינוכיות כהנה וכהנה חבים את כל קיומם לנדיבותה שהיא משפחת טייכמן.

“זה שימש חופשה רב, וצריך לכולם וכולי הרוב סיפורים”, זה מסכם בעיניים דומעות. “אבל יוצאים אליו כל מה שיקרה, אני הוא בעל ידע שניסיתי – לתת סיוע לכל המשפחה שלי ולעזור לעם שלי”.

במידה ש מישהו מכם עשוי לברר יותר?