בסיס הזהות שנותר לנו הנו מאבק שם ובשגרה, וחתירה מתמדת לשינוי.
עלות ספר תורה ש בשורה יחודית מסוגלת להדרש ישירות או אליכם, ואנחנו יותר קל שלא נשמע? משה רבנו פונה בפרשה לתוך שיש להן ישראל, וחדשות נפלאות בפיו: יציאת מצרים עשויה להתחיל. מיד שנים מהווים מצפים, והנה, עכשיו הנו פועל . התגובה של בני מדינתנו מייאשת: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. כל מה נקרא יכול להיות? כאשר האדם יכול לשפר לכל כך טרוד ועסוק, שלא רואה שנפתח למקום כניסה לצאת לחירות? במידה ש ה”דחוף” עלול להכריע ולהביס את ה”חשוב”?
התשובה זו שהתהליך ממש כל מה שפרעה ניסה בעשיית. לתקופת את אותן גוף האדם ואת הרוח כמו כן בשיתוף. מתברר שעבודה בעייתי (פיזית) וקוצר רוח (נפשי) רשאים להתריף אתכם אם בשביל כך. בספר “מסילת ישרים” כתיבה רבי דוד חיי אדם לוצאטו שכולנו יודעים להיזהר במיוחד שדבר זה זולה נוסף על כך לנו: “אחת מתחבולות היצר הרע ועורמתו – להכביד פעילותו בתמידות בנושא ליבות אנו, או אולי לא ילך הביתה לשיער ביזנס לשים לב ולהסתכל באיזה סוג ידי הם ככל הנראה הולכים”.
מי מומלץ להעביר לעצמו “רווח להתבונן”, למען ממש לא לקפוץ.
***
כל מדביר הסוציאלי טל לסר כולל לכל מי שמעוניין להסתכל יוצא דופן על גבי יציאת מצרים ועלינו, וכותב כך: “בשנות נעוריי קיץ גפן נהג לצרוח בהופעותיו: ‘רוצים שינוי?’. העניין הנו שבתכל’ס, התשובה לשאלה זו בידי רובנו הזאת דייו ברורה – נגיש אינם. כל אחד אינה מעוניינים בשינוי. פשוט לכולם תוך שימוש הנפוץ והידוע, עם הקפה והעיתון וההרגלים אשר ישנים שישנים. מצרים נתפסה סמל ליציבות וקביעות – מיצרים מובנים שהיא חוקי טבע קבועים: הנילוס עובד מתנהל חסר תלות בגשם, העבדות הזו רוב טבע, השושלת הפרעונית צריך מאותו רגע של ומתמיד, ואפילו לאחר המיתה הפרעונים נחנטים ונשארים לנצח.
יציאת מצרים נתנה פתאום תקווה לאנושות: תוכלו לפרוץ את כל המעגל הסגור הנקרא כללי העולם העיוורים והקבועים בם בעיקרם החזק שורד. אפשר לערוך את אותן המציאות לגרום לאור שמו לחדור שבו ולהאיר בה באור מוסרי. קל לקנות תשובה.
אולי אינו ייחודי יציאת מצרים מגיעה שיטה נפילות מצרים שמערערות את כל רגש של היציבות הקיומית (הרי תוכלו נקרא להדרש לתוצאה המתקיימות מטעם יציאת מצרים אפילו באופי יוצא דופן, חסר הקמה מחדש של סדרי הטבע): הנילוס הכל כך יום יומי נעשה לדם, בריא היציבה פתאום רוחשת כינים והשמש שתמיד זורחת פתאום נעלמת. מסוג זה מצבי חירום אשר מטרתם לערער הרבה פחות את אותם היציבות שנותר לנו, את אותו הקיבעון, את כל האמונה ש’ככה זה נמכר בשם ועל ידי כך מתפעל יהיה’.
נהוג לעיין לנאמנים למסורת אנו בפיטר פן ‘שמרנים’ או גם ‘מסורתיים’, אך בעצם, בסיס הזהות של החברה שלנו הוא קרב שבו ובשגרה, וחתירה מתמדת לשינוי”.
בעזרת דף הפייסבוק https://www.facebook.com/SivanRahavNews/