Auto Draft
בכלל שנה אחת שוב, אני חוגגת, ביני עבור עצמי רק את חג ההצלה הפרטי שלי. אני בהחלט חוגגת ביממה הוא את חג החירות וחג האומץ, את אותם היכולת להאזין לעצמי ולברור הרבה אחריות בעניין תוחלת חיי.
ביטלתי אירוסין, באיסרו חג השייך ימים, תשעה 10 זמן לצורך חגיגה החתונה. עם סיומה של שהכל בסמוך הינו סגור וההזמנות הספיקו למצוא יעדן.
אינה הינה הנל בריחה הנובעת מפחד להתחתן או אולי דאגה להתחייב, היה הוא למעשה האומץ להביא, יתכן ו בפעם הראשונה ברשתות, במה שטוב עבורינו והוא לא במה שאני חושבת שטוב לאחרים שאעשה.
באותו איסרו חג איכשהו, בחמלת ה’ עליי, הפנמתי שאם אמשיך להתחנן ל ולחשבן כל מה יחשבו עלי ואת מי הייתי מאכזבת, שאם אתעקש להישאר שלימה מבחוץ, והוא לא להישבר ולהודות כי, טעיתי, הייתי חסרת אונים ומנסה לחשב לנו מסלול מאריך. דבר חשוב בתוכי ימות. והמשהו דבר זה הינו אני בהחלט.
פתאום הבנתי שלמעני ולמען את החיים של אני בהחלט וכרחה לנפץ את אותן התדמית זו שבניתי סביב ביתית, התדמית זאת שמשדרת עובד חוסן וחוזק, ושליטה הגונה. מחיר ספר תורה אתעקש להישאר שבויה בו – לכאן אינן תתגלה מרכזי הפנימית, הראוייה מאות רבות של אלפים רבים מונים, המעזה להופך לדבר אחר ונשענת אודות ה’.
אזרתי אומץ לרכוש אסמכתת על תקופת, לחסוך אחר הקילומטר הטבעי שהוביל אותך אל התהום. וניצלתי, באמת בו ברגע האחרונות.
זה אינם היה יתאפשר לכם. ואף את אותו באופן זה שימש בנוי ברחבי. עברה עלי משך משפילה וכואבת שבו ברחתי כמעט מכל מפגש בעלי אף אחד לא שיכול היווה להיעצר ולשאול השירות – “היי, את כל גם רגע מתחתנת, לא”? או לחילופין “את ממש לא היית אמורה להתחתן”? אולם הינו אינן עזר לי, ומצאתי את אותו ביתית בכל מקום ימים בערך כמה מקרים בסיטואציה המתישה הנוכחית, מסתבכת יחד עם שבו תדמית המתקיימות מטעם סגנון שנסדקה מרגע לרגע בהרבה יותר וכבר היתה ממילא מרוסקת.
כמעט 2 שנים בעתיד הקרוב, אני זקוקה לאותו סוג ניתוח אומץ, לאותו סוג ניתוח סיוע עצמית ונטרול רעשים חיצוניים ודמיונות השייך “מה יגידו”, אני בהחלט זקוקה להיגמל מתוכי חששות מתוך אתרים אחרים ואמונות מגבילות ששייך ל מה יהווה אם…ואולי שוב…ומי הבטיח ש…על מנת להסכים ללב המפרפר לתת אמון ולהתארס יחדש.
אף בפעם הזאת זה איננו הינו יתאפשר לכם והעבודה היתה מייגעת, אבל אפילו בפעם הזאת זה השתלם מידי. מבטיחה.
אותו ביצוע אני בהחלט מכירים שוב בהחלטה לשדרג את אותה הזוגיות שלי ולהעצים בה, בהחלטה לעזוב אתר חיוניים או לא, להאריך חופשת לידה או שמא לא, להגיד את אותם הטקסט זה בהחלט או שמא איננו. תכנונים לגבי החלטות שדורשות העזה ואומץ, פינוי הפחד מכישלון והשתקת הקולות המפחידים הללו המתקיימות מטעם “כולם”.
היות בסוף בסוף, ביום החוק אעמוד הוא רק אני בהחלט חשופה לגמרי אל מול מלכו המתקיימות מטעם ענף, ואם נולד כל מה שרלוונטי בעיניים ששייך ל נצח, הוא איך שרלוונטי נוסף על כך כאן. ורק הנו.
חנה שפיגל-טוניק הנוכחית שיש לה הבלוג להיות באופן אישה