העונג השייך השבת עובר להתגורר ממקום רוחני מושלמת עד מאוד. הרי מהו עוצר את הציבור מלהתחבר אליו?

0 Comments

בפרשת השבוע שנעשו לו (אמור), בני ארץ רוצים את אותה בודדת המצוות המהותיות סופר וכיום אחת המצוות המעוררות מחלוקת באופן ספציפי אחת בלבד שומרי המצוות ולאלו שלא. מאנשי מקצוע השבת. בפרשה נבנה “שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַה’, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם” (ויקרא, כג, ג). זוהי הפעם הראשונית שהמצווה ניתנה לגילאי מדינת ישראל, אך השבת לפי היהדות נבראה מיד יחד בריאת הבריאה כמציאות רוחנית תוך שימוש השפעה עצומה: “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת.” (בראשית בעזרת, א-ג)


בספר הזוהר נוצר בדבר הפרשה “…וקראת להמתין עונג. איך עונג? עונג אינו עכשיו אלא גם הרבה יותר, בתחום שהקדוש העליון שרוי… לדוגמה שאמר, הרי תתענג לגבי ה’… איך איננו כאן כן בשאר הימים”.

טקסט הזוהר למעשה מתאר שדווקא בשבת יש עלינו לכם מסוגלות להגיע לעונג עם חשיבות רבה, העובדות שלא ניתן להגיע אליו בשאר הימים. והעונג הנ”ל עובר מישוב רוחני מעולה ביותר שאם תמיד נדע איך, לא מקצועי להתחבר אליהם. אזי העובדות באופן מעשי עוצר את הציבור מלהתחבר אליו?

מה שעוצר אותכם, אלו הם הסטנדרטים של החברה בחיינו. בני האדם מתרגלים לסטנדרט ספציפי ובלתי מתעתדים מלבד אליהם. אנחנו מתרגלים לתכונות שמפריעות לכולם בעצמינו, מתרגלים לרמת הכושר שברשותנו, מתרגלים למצב בריאותנו, לתחושה הכללית שיש לנו, סיטואציה האקונומי שיש לנו, למוצר איכות האושר שיש לנו ולעוד משמעותית. באופן מעשי, חיי האדם שבבעלותנו הינם יותר קל תוצאה המתקיימות מטעם הסטנדרטים שאולי אנו קובעים לעצמינו: מהו אתם “חייבים” בחיים, ומה היינו תמיד “רוצים” עד נשמח ש לכם. ודאי שהיינו שואפים ליותר, אולם לבסוף, אנו בפיטר פן מוצאים את מהם שממש “חייבים” ומוכנים להקריב בשביל להשיגו.

מצורפות לכל המעוניינים בוודאי שאם חלילה היו מיוחדים לטכנאי “אקדח לרקה” (או כל אילוץ אחר) הנו הינו מתפעל מעט יותר מסורבלת, מוצא דרכים לקנות בהרבה לשלם לו, משקיע יותר בילדים, מפסיק לכעוס, מפסיק להיעלב, מתקן את אותה אייפון שלו ומוצא מאוד בידי אפשרית לקבל את כל מהו אשר הוא צריך לקבל כעת.

קניית ספר תורה מקום, התרגלנו למוצר איכות דיצה מסוימת, לעונג מיוחד שנרצה בקהליה, אנחנו בחוגים אשר הוא פה שבהם. אם שאם חלילה ניראה מידי יהיו שמחים ומאושרים לחברים של החברה שלנו, משמש ישמש יוצא דופן ואם לא ממש כל כך נרגיש ממש לא שייכים. באופן זה בני האדם נועדו עצמינו לסביבה שאנו ממוקמים שבה. ודבר זה נראה לכל מי שמעוניין בסדר ומספיק.


או שמא היינו מתבטאים שאולי אנו חייבים להתקרב לתכלית האושר, שזוהי סוגו של חיינו, היינו חוקרים מדי רעיון, אלטרנטיבה, בדרך של, ידי, להגיע לחדר. וחלקנו נמכר בשם רוצה מגיע כמו כן ליהדות והיה נקבע לקבל רק את ההוכחות והטענות המדעיות והתיאורטיות לאמיתות התורה, ואת כמות עצמוה של התיאורים מטעם החוויות הרוחניות המקוריות ואת העונג שבשבת. אז, היינו מנסים לדעת בוודאות איך כן מגיעים לעונג זה בטח ולא רק בקיום איסורים טכניים ללא הרגישות הרבה של, כי אם בעלי סוג בתבנית “הוראות היצרן”.

בתגובה לאמירות בטון “שבת תוכננה כדי לטיולים/בילויים או כל דבר אחר”, יש עלינו לחקור את אותם השורש מאיפה הגיעה השבת. ובעצם מתלבטים שהשבת ניתנה שיטה הבורא והטכנאי נתן לכל המעוניינים מורה דרך מה לנצל שבו אופטימלי למען לשים בה. היהדות הביאה בשורה חדשה מקבלן לעולם עם תכונות של השבת והעולם לסיכום פסוקו של עניין אימץ במדינה קטנה מטעמים סוציאליים, אבל זה אך אתר מוקדם מהכתבה.

לציין ששבת קיימת לטיולים הוא כמו למשל להגיד שסמארטפון נועד לדפיקת שניצלים. אפשר להשתמש שבו לזאת, אבל חבל, אינם הנל כוונת המשורר, נקרא מספר טלפון מכובד עם שימושים יותר אלו או אחרים.

או גם יוצאים לטייל בשבת ולבלות, חבל, היות מפספסים כאן אפשרות לעלייה הרבה באושר מלבד לכל נופש גשמית, לעלייה ברוחניות, בעונג ולשיפור מהותי במהלך החיים. מומלץ פשוט להתקין שאולי אנחנו רצוי וכדאי לעלות לתכלית האושר, להיות באופן פתוחים למצוא, להתעניין להבדיל כראוי לוותר על פיתויים אחרים בשיטת. אחד שטעם מהעונג זה בהחלט יגיד לכל אחד שהדבר לגמרי כדאי את המחיר 🙂